התשובה לשאלה הזו די ברורה. אם מתייחסים לכך שעבודתם של הפאנלים הסולאריים היא קליטה של חום השמש, הרי שבלילה, השמש אינה נראית ולכן הם אינם יכולים לבצע את העבודה שאליה נועדו.
ה”בעיה” הזו, שבה השמש אינה נמצאת כל הזמן מעל מערכת הפאנלים הסולארים, חייבה מתן מענה לחשמל שצורכים במהלך שעות הלילה. המענה נמצא בשיטה שמוכרת מזה שנים רבות והיא אגירת האנרגיה באמצעות סוללות ומצברים.
חשמל מהשמש גם בלילה
בכדי להבין כיצד ניתן להשתמש בחשמל שיוצר במהלך היום מחום השמש בלילה, נסביר תחילה, שתי סוגי גישות מרכזיות להתקנה של מערכות סולאריות.
מערכת מחוברת רשת – כפי שניתן להבין משמה של המערכת, מדובר במערכת שייצור החשמל שלה מחובר לרשת הכללית או המרכזית של חברת החשמל. כלומר, המבנה ניזון מהחשמל המיוצר אולם כאשר אין ייצור חשמל הוא מקבל חשמל רגיל מהמערכת המרכזית. ישנו מונה דו כיווני המודד את כמות החשמל המועברת מהמערכת הסולארית לחשמל הכללי וההפך.
מערכת מנותקת רשת – מדובר במערכת סולארית שבקצה שלה החשמל שנוצר אינו מועבר לרשת מרכזית אלא רק מספק צריכה של המבנה או המוצר. במערכת זו מותקן מראש יכולת אגירה של החשמל העודף שאינו בשימוש לתוך מצברים ומשמש בשעות שבהן אין שמש ולא מיוצר חשמל.
לא רק בלילה אין שמש
שמש יכולה להיעלם גם ביום ולא רק בלילה. מזגי אוויר שונים כמו גשם, עננות, ערפל המופיעים בשעות היום יכולים להסתיר את השמש ולמנוע מקרני השמש להגיע לפאנלים הסולארים.
במקרה כזה (כמו גם בלילה), נכנסים לפעולה המצברים שבהם נאגר חשמל ומעבירים חשמל לצריכה. מדובר בתהליך מעגלי, כאשר השמש זמינה חשמל נאגר ושהיא איננה זמינה חשמל שנאגר הופך להיות בשימוש.
שעות שמש מול שעות לילה בישראל
בשנים האחרונות רבים מרגישים שהעולם נהייה חם יותר וכנראה יש משהו בטענות על התחממות גלובאלית. מבחינת מערכת סולארית זה כמובן טוב שכן יש יותר עוצמת שמש ועל כן הייצור יעיל יותר.
אולם, בכדי לתכנן את כדאיות המערכת חשוב להתייחס לממוצע השעות השנתיות שבהן יש שמש בישראל. הערכת ממוצע שעות כזו, ברמה השנתית עומדת על כ- 1800 שעות שמש יעילות.
חברת טריפל אס, אנרגיה מתחדשת, תסייע לכם בתכנון והתאמת המערכת הסולארית לצרכים ולמאפיינים שלכם במקצועיות ויסודיות.