הסדרת 800 שעות – מדריך מקצועי לשילוב אגירה במתקן סולארי קיים | טריפל אס

הסדרת 800 שעות —
מדריך לשילוב אגירה
במתקן סולארי קיים

יש לכם מערכת סולארית? ההסדרה החדשה מאפשרת להוסיף מערכת אגירה, להגדיל את כושר הייצור וליצור שני אפיקי הכנסה במקביל. במדריך הזה נסביר איך זה עובד, איך מחשבים את 800 השעות, מה גובה הפרמיה, ואיך בוחרים את גודל האגירה המתאים.

מה ההסדרה ואיך היא עובדת

הבעיה שרשות החשמל רוצה לפתור פשוטה: מערכות סולאריות מייצרות חשמל בשעות השמש, אבל הביקוש הגבוה ביותר הוא דווקא בשעות הערב. התוצאה — עודף ייצור ביום וחוסר בערב.

ההסדרה נותנת תמריץ כלכלי ברור: אם תוסיפו מערכת אגירה שאוגרת את העודפים ופורקת אותם בערב — תקבלו תעריף גבוה יותר. התנאי — מינימום 800 שעות הזרמה בשעות הפסגה בשנה.

במקביל, ההסדרה מאפשרת להגדיל משמעותית את כושר הייצור (DC) של המתקן — עד פי 3 מההספק הקיים. הפאנלים הנוספים מזינים את הסוללות, שמזרימות חשמל לרשת גם אחרי השקיעה.

המשמעות בפועל: מתקן סולארי שהיום עובד רק בשעות השמש (כ-8 שעות) — הופך למתקן שמזרים חשמל מ-07:00 בבוקר ועד 23:00 בלילה. כמעט 16 שעות הזרמה ביום.

איך סופרים 800 שעות — חישוב פשוט

חברת החשמל סופרת כל שעה שבה המערכת הזרימה חשמל מהסוללות לרשת בשעות הפסגה (17:00–23:00). הספירה שנתית — מינואר ועד דצמבר.

חישוב: כמה שעות פריקה צריך ביום?

יעד שנתי
800 שעות
ימים בשנה
365
שעות פסגה ביום (17:00–23:00)
6 שעות
שעות פריקה נדרשות ביום
2.2
800 ÷ 365 = 2.2 שעות/יום
ממוצע מינימלי — ריאלי מאוד עם מערכת מתוכננת היטב

בפועל, מערכת אגירה שמתוכננת נכון מגיעה להרבה מעבר ל-800 שעות. בדוגמה שנראה בהמשך — מתקן מגיע ל-1,558 שעות הזרמה בפסגה, כמעט כפול מהנדרש.

חשוב לדעת: אם לא עומדים ביעד 800 השעות — לא מקבלים את הפרמיה השנתית. ההכנסה החודשית ממשיכה כרגיל, אבל הבונוס השנתי מותנה בעמידה ביעד. לכן תכנון נכון של גודל האגירה חשוב מאוד.

שני אפיקי הכנסה — חודשי + שנתי

ההסדרה מייצרת שני אפיקי הכנסה נפרדים. ההבנה הזו חשובה לתכנון הכלכלי:

הכנסה חודשית שוטפת

תשלום רגיל על כל קילו-וואט שמוזרם לרשת — גם מייצור ישיר (פאנלים → רשת) וגם מפריקת סוללות (סוללה → רשת). מחושב לפי תעריף תעו"ז. נכנס מדי חודש.

בונוס שנתי (פרמיה)

תשלום חד-פעמי בינואר עבור השנה החולפת. מבוסס על השלמה לתעריף תעו"ז בהפחתה של 5%, עבור כל שעות ההזרמה בפסגה. מותנה בעמידה ביעד 800 שעות.

דוגמה מספרית — פרויקט לדוגמה

מקור הכנסה
סכום שנתי
הערה
ייצור חשמל (PV ישיר)
~25,600 ₪
הכנסה חודשית שוטפת
פריקת אגירה (תעו"ז)
~57,500 ₪
הכנסה חודשית שוטפת
פרמיה שנתית (בונוס)
~12,200 ₪
חד-פעמי בינואר
סה"כ הכנסה שנתית
~95,300 ₪

שימו לב: רוב ההכנסה (כ-60%) מגיעה מפריקת אגירה בתעריף תעו"ז — כלומר ממכירת חשמל בשעות הערב. זו בדיוק ההכנסה שלא הייתה קיימת לפני הוספת האגירה.

איך בוחרים גודל אגירה נכון

גודל מערכת האגירה נגזר משלושה דברים: הספק החיבור הקיים (AC), היכולת להגדיל את הספק הפאנלים (DC), ומספר שעות הפריקה הנדרשות.

העיקרון

חיבור ה-AC נשאר זהה — לא צריך לשנות את הממיר או את החיבור לרשת. מה שמשתנה: הספק הפאנלים (DC) גדל, ומתווספות סוללות כדי לאגור את העודפים.

נתון
מצב קיים
אחרי שדרוג
חיבור AC
100 KW
100 KW (זהה)
הספק פאנלים DC
150 KW
300 KW (×2)
אגירה
ללא
520 KW
שעות הזרמה יומיות
~8 שעות (שמש)
~16 שעות (07:00–23:00)
שעות פסגה שנתיות
0
1,558

למה 520 KW אגירה למתקן של 100 KW?

שעות פסגה ביום
6 שעות
הספק פריקה רצוי
~87 KW
87 × 6 = 522 KWh
כמעט כפול מהנדרש — מרווח ביטחון לירידת SOH לאורך השנים

למה מעל המינימום? כי הסוללות מאבדות קיבולת לאורך השנים. מערכת שמתוכננת בדיוק על 800 שעות — תיפול מתחת ליעד אחרי כמה שנים. תכנון ל-1,500+ שעות מבטיח עמידה ביעד גם בשנה 15–21.

מה קורה לסוללות לאורך השנים

סוללות ליתיום-יון מאבדות קיבולת בהדרגה — תהליך טבעי שנקרא SOH (State of Health). החדשות הטובות: מערכת שמתוכננת נכון נשארת רווחית גם אחרי 21 שנה.

שנה 1
100%
522 KWh
קיבולת מלאה, 1,558 שעות פסגה
שנה 10
~85%
~440 KWh
עדיין הרבה מעל 800 שעות
שנה 21
71.4%
373 KWh
עומד ביעד, המערכת רווחית

לכן מתכננים מעל המינימום. מערכת שמספקת 1,558 שעות בשנה 1 — תספק כ-1,100 שעות גם בשנה 21, עדיין הרבה מעל יעד 800 השעות. ההשקעה הראשונית כבר הוחזרה לפני שנים.

ניהול אוטומטי — EMS

מערכת ניהול האנרגיה (Energy Management System) היא ה"מוח" של המתקן. היא מנהלת את הטעינה והפריקה באופן אוטומטי — בלי שתצטרכו לעשות כלום.

07:00–17:00
ייצור ישיר → רשת — חשמל מהפאנלים מוזרם ישירות לרשת עד מגבלת AC
09:00–16:00
טעינת סוללות — עודפי ייצור מעל מגבלת AC נאגרים בסוללות
17:00–23:00
פריקה → רשת — חשמל מהסוללות נפרק לרשת בתעריף פסגה
24/7
ניטור SOH — מעקב רציף אחר מצב הסוללות והתאמת מחזורי פריקה

ה-EMS מותאם אישית למתקן ומתחשב בעונתיות (שעות שמש משתנות), מצב הסוללות ותעריפי תעו"ז. המטרה: למקסם את ההכנסות ולהבטיח עמידה ביעד 800 השעות.

הכל אוטומטי: לא צריך לעשות כלום. המערכת טוענת, פורקת ומדווחת בעצמה. טריפל אס מספקת שירותי O&M וניהול EMS כחלק מהפרויקט.

פטור מהיתר בנייה — מה חדש

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה במרץ 2025 הרחבה משמעותית של הפטור מהיתר בנייה למתקני אגירה:

לפני מרץ 2025
קיבולת מקסימלית 100 kWh
שטח מקסימלי
ייעודים מגורים
אחרי מרץ 2025 ✓
קיבולת מקסימלית 600 kWh (×6)
שטח מקסימלי 5 מ"ר
ייעודים מגורים, מסחר, ציבור, חקלאות

ההרחבה מסירה חסם משמעותי — במיוחד לפרויקטים קטנים ובינוניים שהתהליך הביורוקרטי של היתר בנייה היה מאט אותם.

שאלות נפוצות

איך מחשבים 800 שעות הזרמה?

חברת החשמל סופרת כל שעה שבה הסוללות הזרימו חשמל לרשת בשעות הפסגה (17:00–23:00). הספירה שנתית. כדי לעמוד ביעד, צריך ממוצע של כ-2.2 שעות פריקה ביום — ריאלי מאוד עם מערכת מתוכננת היטב. בפועל מגיעים ל-1,500+ שעות.

מה קורה אם לא עומדים ב-800 שעות?

לא מקבלים את הפרמיה השנתית. ההכנסה החודשית מייצור חשמל ומפריקת סוללות ממשיכה כרגיל — רק הבונוס השנתי מותנה בעמידה ביעד.

מה ההבדל בין הכנסה חודשית לפרמיה שנתית?

הכנסה חודשית: תשלום שוטף על כל קילו-וואט שמוזרם לרשת. פרמיה שנתית: בונוס חד-פעמי בינואר — השלמה לתעריף תעו"ז פחות 5%, מותנה ב-800 שעות פסגה.

מה קורה לסוללות אחרי 10–15 שנה?

SOH יורד בהדרגה — מ-100% ל-71% אחרי 21 שנה. המערכת עדיין רווחית ועומדת ביעד כי מתוכננת מלכתחילה מעל המינימום. ההשקעה חוזרת הרבה לפני שהסוללות מתחילות להתבלות.

האם צריך לשנות את הממיר הקיים?

לא. חיבור ה-AC נשאר זהה — לא צריך להחליף ממיר או לשנות חיבור. מה שמשתנה: הספק הפאנלים (DC) גדל ומתווספות סוללות.

כמה זמן לוקח תהליך האישור?

התהליך מהיר — כ-30 יום בלבד. התוספת מצטרפת לחוזה הקיים, ללא צורך בהליך אסדרה חדש מאפס. זה אחד היתרונות הגדולים של ההסדרה.

רוצים לבדוק כמה המערכת שלכם יכולה להרוויח?

אנחנו בודקים את המתקן הסולארי הקיים ובונים מודל כלכלי מותאם עם מספרים ספציפיים. חינם, ללא התחייבות.